יוסף אלרון קנה בשוחד את כסאו בביהמ”ש העליון, ועכשיו הוא רוצה להיות נשיאו
קישור מקוצר למאמר הזה: https://www.quimka.net/59772
יוסף אלרון קנה בשוחד את כסאו בביהמ”ש העליון, ועכשיו הוא רוצה להיות נשיאו.
פנייה לשר המשפטים להוריד מסדר היום את מועמדותו ולנקוט נגדו הליכי הדחה לפי החוק, וליועצת המשפטית לממשלה לפתוח בהליכים פליליים.
שמחה ניר, עו“ד
www.quimka.net
www.quimka.com
5.9.2023
לכבוד
חה”כ עו“ד יריב לוין עו“ד גלי בהרב מיארה
שר המשפטים ויו”ר הוועדה לבחירת שופטים היועצת המשפטית לממשלה
משרד המשפטים משרד המשפטים
ירושלים ירושלים
העתקים:
שופטי ביהמ”ש העליון
חברי כנסת
התקשורת
אחרים
נכבדי,
הנדון: השופט יוסף אלרון – מועמדותו לנשיאות ביהמ“ש העליון
אני מבקש היום משר המשפטים להוריד את שמו של אלרון מרשימת המועמדים לנשיאות ביהמ“ש העליון, ומהיועצת – להורות על פתיחת חקירה פלילית על הנסיבות בהן הוא נבחר לביהמ“ש העליון.
בהמשך אפרט עוד משאלות שלי.
אקדים ואומר: אין לי שום חשבון אישי עם אלרון, אני לא מכיר אותו וספק אם אי פעם, בכל שנותי החיפאיות, הופעתי בפניו.
הפעם הראשונה ששמעתי את שמו הייתה כאשר חבר למקצוע בא אלי בשמו של אלרון, וביקש ממני להסיר מהאתר שלי פרסום שמציג אותו (ושופטים אחרים, שגם אותם לא הכרתי אישית) באור מחשיד.
אמר לי חברי: אלרון יודע שאנחנו חברים, והוא מלין על כך שבכל פעם שמגגלים את שמו, ישר מופיע הפרסום הזה.
כיוון שנתבקשתי יפה, לא רק שהסרתי את הפרסום אלא שגם השתמשתי בכל כישורי האינטרנט שלי כדי “לרמות” את כל מנועי החיפוש.
מאוחר יותר הבנתי כי החיפוש האמור חושף גם את שמותיהם של שופטים האחרים, אבל הוא דאג רק לעצמו.
עוד אוסיף: בפנייתי זו אני לא אומר דבר בעד או נגד שיטת הסניוריטי, וכן גם בעניין השופטים השמרנים או הליברלים, וגם לא על מוצאו העדתי – אחרי שתוסר מועמדותו של אלרון יהיו 9,000,000 אזרחים אשר ייטיבו לעשות זאת ממני, הצנוע והעני–ממעש.
השוחד שבזכותו קנה אלרון את כסאו בביהמ“ש העליון
אקדים ואומר, גם לעניין זה: כל העובדות אותן אני מביא בפנייתי זו מבוססות על חומרים גלויים, רובם פרסומים רשמיים.
עוד אציין כי באתר שלי (www.quimka.net) האשמתי שוב ושוב את אלרון בעבירת השוחד, וגם הזמנתי אותו לתבוע אותי, והוא לא העז לעשות כן.
מצורף לפנייתי זו קישור להעתק של טיוטת בקשה להצטרפות לעתירה קיימת בעניין בחינות ההתמחות של לשכת עורכי הדין אותה הכנתי בשנת 2019. כיוון שהבקשה משתרעת על פני 55 עמודים, אסתפק בקישור אליה, כדי לחסוך לכם את ההדפסה: www.quimka.net/59769.
את הבקשה ערכתי בהתנדבות ולשם שמיים, עבור מתמחה שנכשל פעמיים בבחינות, ובעל עניין נוסף שעניינו פורט בבקשה. מסיבות שונות הבקשה לא הוגשה, אבל הטיוטה נשמרה, והיא טובה גם כיום, כביום היוולדה.
עיקר הבקשה: יוסף אלרון היה יו“ר ועדת בחינות ההתמחות של לשכת עורכי הדין, החל ממועד נובמבר 2014, ועד פרישתו מהתפקיד, בחודש מארס, 2018, או סמוך למועד הזה.
עד שאלרון נעשה יו“ר ועדת הבחינות, ממוצע העוברים בכל בחינה היה למעלה מ-70%, ובשתי הבחינות הראשונות שהוא ניהל התוצאות היו באותה הסביבה.
יתירה מזאת: בבחינה השנייה שבניהולו (מאי 2015) אחוז העוברים היה הגבוה בכל חמש השנים אשר קדמו לכך (75.4).
בין הבחינה הזאת לבין הבחינה הבאה (סוף אוקטובר 2015) נבחר ונכנס עו“ד אפרים אפי נוה לתפקידו כראש לשכת עורכי הדין. הוא הצליח להיבחר, בין השאר, משום שהוא, כאמור לעיל, העמיד במרכז תעמולת הבחירות שלו את המאבק ב“הצפת המקצוע“.
והנה, מיד באותה הבחינה שיעור העוברים את הבחינה ירד באופן פתאומי מ-75.4% ל-47%, ובהמשך ירד גם ל-30% (!).
וההמשך ידוע: הלשכה קידשה מלחמת חורמה כדי לקדם את אלרון לביהמ“ש העליון, כשהיא מאיימת שאם הוא לא ייבחר לעליון – אף שופט לא ייבחר לעליון, כאשר אל שתי אצבעותיה של הלשכה בוולב”ש (הוועדה לבחירת שופטים) הצטרפה אצבעו של השר דאז, משה כחלון, חברו ו/או בן עדתו של אלרון.
יצויין כי כאשר עמדה על הפרק מועמדותו של אלרון, אפרים נוה עדיין לא היה חבר הוועדה לבחירת שופטים, אבל הוא עצמו הודה כי עוד לפני שהוא היה לחבר בוועדה הזאת הוא טיפל בנושא בחירת השופטים.
להבהרת התמונה: היו אז 4 כסאות פנויים בביהמ“ש העליון, ואלרון לא נחשב למועמד בעל סיכויים טובים, במיוחד משום שכל שלושת שופטי ביהמ“ש העליון החברים בוועדה לבחירת שופטים (ולא רק הם) התנגדו לכך בנימוק שהוא “לא קורץ מהחומר המתאים” – ובהיסטוריה של הוועדה הזאת, כידוע, מעולם לא נבחר שופט בניגוד לעמדתם של השופטים החברים בה.
ואכן, הלשכה הצליחה במאבקה (שכלל גם קמפיין נגד “הצפת המקצוע”, בו הושקעו כ-2 מיליון ש”ח), ואלרון נבחר לכהונה הנכספת בביהמ“ש העליון.
בבקשת–ההצטרפות שערכתי אני מציג זה מול זה את מהלכי חייהם של אלרון ושל נוה, ומראה בין שני האנשים האלה לא הייתה שום הצטלבות דרכים, זולת מפגש–האינטרסים, כאשר נוה נעשה ראש לשכת עורכי הדין, ואלרון היה מועמד לבית המשפט העליון, וסיומו בבחירתו של אלרון לכהונה בביהמ“ש העליון, תחת האולטימטום, שכבר הוזכר לעיל, של נוה–כחלון ש“אם אלרון לא ייבחר – אף אחד לא ייבחר!”.
מאמרים שפירסמתי בנושא
להלן רשימת מאמרים שפרסמתי בנושא, ואפתח במאמר המראה, צעד–צעד, כי המיוחס לאלרון נמצא עמוק–עמוק בתחום הפלילי:
-
- פרשת אלרון–נוה: היה או לא היה שוחד? – נאום תשובה לעיתונאית נעמי לויצקי (19.1.2019):
אמשיך בתלונה ששלחתי באותה התקופה ליוהמ“ש ולפרקליט המדינה דאז:
-
- השופט יוסף אלרון וראש לשכת עורכי הדין, אפרים נוה – מושחתים, מקומם בכלא! (14.2.2018):
תלונה ליוהמ”ש ופרקליט המדינה על קומבינת השוחד במסגרתה אלרון הוריד פלאים את שיעור העוברים את מבחני ההסמכה, תלונה שהנמענים לא התייחסו אליה, והגיע הזמן לרענן אותה.
ואוסיף דגימות אקראי מהרשימה:
-
- יוסף אלרון, למען קידומך הרסת את חייהם של אלפי מתמחים – לך כבר הבייתה! (24.1.2019):
-
- לא לשכוח את יוסף אלרון המושחת, שופט ביהמ”ש העליון (עדיין)! (21.1.2019):
עוד על פרשת השוחד שהעלתה את השופט אלרון לביהמ“ש העליון, על גבם של אלפי מתמחים דפוקים, היא היהלום–שבכתר בפרשת אפי נוה
-
- איילת הכושלת (יג): זה לא יעזור לך, כתם אפרים אפי נוה לא יימחה משמלתך! (10.2.2019).
עם פרוץ הפרשה הידועה בשם מין תמורת מינוי, שבמרכזה עומד אפי נוה, מנסה איילת הכושלת לנער את חוצנה ממי שהיא עצמה הגדירה כ”הדבר הכי טוב שקרה למערכת המשפט”.
את אלה אבקש מכם היום
משר המשפטים אני מבקש:
א. להוציא את שמו של אלרון מרשימת המועמדים לכהונת נשיא ביהמ“ש העליון. לחלופין ובמצטבר: להביא את תוכן מכתבי זה לידיעת חברי הוולב“ש, כאשר מועמדותו לכהונה הזאת תעמוד על הפרק.
ב. להורות על חקירה/בירור בשאלה אם קיימת עילה לנקוט נגד אלרון צעדים לפי סע’ 7(4)-(5) לחוק–יסוד: השפיטה ולפי סע’ 18(א)(1)-(2) ו-18(א)(4)-(5), הן לגבי פעולתו כיו“ר ועדת בחינות ההסמכה כאשר הוא עדיין ישב כשופט בביהמ“ש המחוזי, והן לגבי הדרך בה הוא השיג את מינויו לביהמ“ש העליון.
ג. לשקול חקיקה אשר תתקן (גם רטרואקטיבית!) את אשר עוות לגבי בחינות ההסמכה ללשכת עורכי הדין, הכל כמפורט בטיוטה של בקשת ההצטרפות המקושרת כאן (www.quimka.net/59769).
מהיועצת המשפטית לממשלה אני מבקש:
א. להורות על בדיקה/חקירה פלילית, על פי האמור בפנייתי זו, לרבות בבקשת ההצטרפות אותה כבר הזכרתי לעיל (www.quimka.net/59769).
בעניין הזה יש לתת את הדעת לא רק לתיזמור בין אלרון לבין ראש לשכת עורכי הדין דאז, אפרים אפי נוה, אלא גם את חלקם של שרת המשפטים דאז, איילת שקד, ושל השר דאז, משה כחלון, וכמובן שלפי התפתחות הבדיקה/חקירה לא מן הנמנע שתתברר מעורבותם של גורמים נוספים.
ב. לנקוט הליכי משמעת נגד מר נוה (ונגד כל עו“ד שיימצא מעורב בפרשה) מכוח סמכותך כ“קובל” לפי סע’ 63 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ“א-1961.
ג. לבדוק ולידעני מה עלה בגורלה של תלונתי מיום 14.2.2018 ליוהמ“ש ולפרקליט המדינה דאז, עליה דיברתי לעיל, ומדוע לא נעשה שום דבר על פיה במשך למעלה מחמש שנים.
בכבוד רב,
שמחה ניר, עו”ד